Voces  de  Ḥaketía

Website Designed by Alicia (Elise) Sisso Raz © 2010 All rights reserved.
Opinions expressed by contributors and commentators do not reflect the views of Voces de Haketia editor.
Voces de Haketia and its owner bear no responsibility for the accuracy of the participant's articles, comments, etc.,  and will bear no legal liability for discussion results.

This page was last updated: April 23, 2014
קווים  לחגיגת המימונה
אליסיה סיסו רז 

יהודי מרוקו נוהגים לחגוג את המימונה זה מאות בשנים. בשנים האחרונות מועד נחמד זה התחבב על ישראלים רבים, ללא קשר למוצאם. בחגיגת המימונה באים לידי ביטוי הכנסת אורחים לבבית, נדיבות,  אנושיות חמימה ושמחת חיים. 
ישנן מספר סברות לגבי מקור חגיגת המימונה אותה נוהגים יהודי מרוקו לציין במוצאי חג הפסח.     
.   סברה אחת משייכת את מקור המימונה לרב יוסף מימון, אביו של הרמב"ם, אשר נפטר במוצאי חג הפסח. יהודי העיר פס, בה נפטר הרב מימון, החלו לציין את יום השנה לפטירתו בערב שיוחד ללימודי קודש, לתפילה ולסעודת מצוה, כנהוג. במשך השנים, צביונו של ערב זה הלך והשתנה עד שהתקבע בצורתו הנוכחית.  לפי תאוריה זו השם "מימונה" השתלשל משמו של הרב מימון

  רבי משה בן מימון--הרמב"ם, נולד בעיר קורדובה בשנת 1135 ונפטר בעיר פוסטט, מצרים בשנת 1204. כתוצאה מפרעות המוסלמים בספרד באותה תקופה, בני המשפחה עזבו את ספרד וקבעו את מגוריהם בעיר פס, מרוקו בין השנים 1159-1166. הרב יוסף מימון, אבי הרמב"ם נפטר בפס בשנת  1166

≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈  

תאוריה אחרת מציינת את הסמיכות בין המילים "מימונה" ו "אמונה". נהוג לקרא בפסח את שירת הים, אותה שרו העברים בחצותם את ים סוף, והמתחילה במילים: " אז ישיר משה ובני ישראל...". פסוקים אלה מבטאים את אמונת העברים בכוחו של האל לחולל את נס חציית מימי הים. במימונה אם כן מבטאים וחוגגים מחדש את האמונה בכוחו של האל.
≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈  

תאוריה נוספת מצביעה על הקרבה בין "מימונה" ל"ממון", מילה המצביעה על רווחה כלכלית. חודש ניסן היה החודש הראשון בלוח השנה העברי הקדום. לפי המסורת, בראש השנה (ז"א בחודש ניסן) נקבע גורלה של השנה החדשה-- האם השנה החדשה תהיה ברוכה והיבול פורה אם לאו. בחגיגת המימונה באות לידי ביטוי שמחת ההתחדשות לקראת בא האביב והתקוה לשנה טובה ופוריה
.
≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ 

אחרים משייכים את חגיגת המימונה למסורת מרוקאית מקומית ללא שום קשר למסורות יהודיות. חגיגת המימונה לפי דעה זו, נותנת ביטוי ליחסי השכנות הנוחים ששררו בין היהודים לברברים ((Berebers--תושביה הקדומים של מרוקו. ואכן המוסלמים נהגו להביא לבתי שכניהם היהודים במוצאי חג הפסח מגשים עמוסי מופלטה ועוגיות מתוך כוונה להקל עליהם את ההכנות המרובות הכרוכות בערב חגיגי זה.

≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈  

וישנם החושבים שחגיגת המימונה מקורה במנהג ברברי קדום שאומץ על ידי יהודי מרוקו. לפי תאוריה זו הברברים ערכו ביום זה חגיגות לכבוד אלת המזל הקדומה --ללה מימונה. אך יש לציין שלמנהג זה אין זכר בתרבות הנוכחית של תושבי מרוקו.

≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈  

וישנו פרוש היתולי לשם "מימונה" הרווח בקרב דוברי הספרדית שבין יהודי מרוקו: "מונה" משמעה "לחמניה" בספרדית, ומאחר ש "מי" בספרדית משמעה "שלי", הרי ש "מימונה" משמעה "לחמניה שלי"--היינו הלחם המותר באכילה במוצאי חג הפסח.
  בערב המימונה רעיון הכנסת האורחים בא לידי ביטויו המירבי; אין צורך בהזמנה אישית וכל הבא, בין אם מודע או זר, מתקבל בברכת

 תֵרבְּחו אוּתֵסעָדו"  ביהודית מרוקאית, או ב- "אָ מימון, אָ שלום, אָ בַּאבָּא תֵרבָּח" על ידי דוברי הספרדית שבין יהודי מרוקו.  

הסימליות בתקרובת האופיינית למימונה
חלב ודבש -- מסמלים את ארץ ישראל
מיני עוגיות העשויות משקדים ואגוזים -- מסמלות שמחה וברכה
קמח, פולים טריים וביצים -- מסמלים פוריות ושגשוג
שיבולי חיטה -- מסמלים את רעיון "כל ישראל ערבים זה לזה
תמרים -- באים לסמל חסד וצדקה
מיני מרקחות ופירות מסוכרים -- המסמלים תקוה לשנה מתוקה
דג -- המסמל מזל טוב
ומופלטה, או בשמה השני--טֶרִיט, (ריקועי בצק דקיקים),מרוחה בחמאה ודבש בלווית כוס תה עם נענע אופייני-- מקדמים   את אכילת החמץ מחדש במתיקות

 ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ 
והרי פרט מענין: בסיציליה נהוג לאכל כריך בצורת גליל שבמרכזו מילוי האופייני למטבח המקומי ביומו של הקדוש מרטין, ושמו של הכריך מוּפוּלֶטָּה     
 גם את המופלטה שלנו מגלגלים לגליל כשבתווך  מילוי האופייני לנו:  חמאה ודבש
  האם מקור השם 'מופלטה' בסיציליה? להיסטוריוני המזון התשובה...


2011 , אליסיה (אליס) סיסו רז

≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈ ≈≈≈≈≈≈≈​